אל"מ מיל' דרור אלוני על:
חיל הים לאורך שנות המדינה – ממשבר להצלחה
מאת: בת שבע נוסבאום
הבה נכיר את אל"מ דרור אלוני . הוא דמות מוכרת וידועה בציבור ובמיוחד בחיל הים. בתחילת דרכו היה קצין בצי הסוחר, בהמשך מפקד בחיל הים, שסיים קורס חובלים זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, לקח חלק בקרבות ימיים רבים, לאחר מכן היה בתפקידי הדרכה, היה מנהל גימנסיה הרצליה וכן כיהן כראש המועצה המקומית כפר שמריהו, שם נולד (בנה של שולמית אלוני ) מרשים, ללא ספק.
דרור שוחח אתנו על חיל הים, תרומתו ומבצעיו לאורך כל התקופה מ-48' ועד היום. בגדול הוא אומר שבאמצעות שבירת הפרדיגמה ויציאה מהתלם, חיל הים הכריע את הקרב במלחמת יום הכיפורים.
ונחזור להתחלה. כשהוקמה המדינה בשנת 48', החלו לאסוף ציוד שאריות ממלחמת העולם השנייה . גם בששת הימים היה רוב הארסנל שאריות ממלח"ע השנייה. בינתיים העולם השתנה. חיל הים החל לתפוס מקום מרכזי בתכנון הקרבות. ביחוד עזרה לנו גרמניה, מתוך הכרה באחריותה. למרות חילוקי הדעות שהיו אז, קבלנו מהגרמנים טכנולוגיות שלא היו לנו. האמל"ח כלל צוללות ומשחתות, בתוכן משחתת הסקורי ועוד. לחיל הים שלנו היו כלים קטנים וזריזים, זולים יחסית לרכישה וכמות סבירה, פשוטים לאחזקה זריזים וגמישים. הברחנו אלינו צוללות מנמל שרבורג שבצרפת. למדנו והתפתחנו בעצמנו ושדרגנו את הכלים, כך גם לגבי הטילים שנפסלו אצל האירופאים ופותחו אצלנו, כמו הטיל גבריאל, לדוגמה.
ממשיך דרור ומספר איך התחלנו להשיק ספינות משלנו ולהרכיב עליהן מערכות טכניות. בתחילה היו תקלות רבות אבל כך למדנו והתקדמנו. אחת ההצלחות המרשימות שלנו היה כיבוש שארם-א-שיך במלחמת ששת הימים. היו לנו גם טעויות קשות כמו תקיפת הספינה ליברטי במלחמת ששת הימים עקב זיהוי שגוי, אבל צריך להודות שההכרעה במלחמת ששת הימים לא הייתה ע"י חיל הים.
ואחר הגיעה מלחמת ההתשה. קרב רומני, מבצע "ברק" . שאפשר חופש שייט בתעלת סואץ, מבצע "בולמוס 5 ו-6" – שהיו מבצעי פשיטה של שייטת 13 לעורף האויב, מבצע "אסקורט" – הטבעת שתי טורפדות מצריות ובדצמבר 69' מבצע "נועה" – מילוט 5 ספינות מנמל שרבורג לישראל. אנחנו היינו תלמידים שעלו על מוריהם. הטילים שנפסלו אצל האירופאים שודרגו ופותחו אצלנו כמו הטיל "גבריאל".
ואז התחלנו להשיק ספינות משלנו, להרכיב עליהן מערכות טכניות. אמנם בתחילה היו בהן תקלות רבות אבל משגיאות לומדים, ואנחנו למדנו והתקדמנו.
במאי 70 הוטבעה הספינה "אורית" ע"י טילים סובייטיים, מה שקרוי היום "טיל טיפשי", הכל לפי התפיסה של השנים ההן.
דרור עובר לספר על מלחמת יוה"כ. היו ברשותנו מערכות טילי סער 1 וסער 2, שהן לא מאד מתקדמות. סער 3 הוא תותח מתקדם יותר עם קצב אש גדול. מערכות הירי היו מערכות שאנחנו פיתחנו. מסתבר שיש הבדל בין הים התיכון לים אחר, כמו הים הבלטי, בתנודות ובגלים, דבר שיש לקחת בחשבון בהפעלה ובתכנון.
תוך כדי המערכות נבנו שייטות ופותחו טילים מתקדמים עם אמצעי לחימה חדשים. בחיל הים הייתה הרבה התמדה, אימונים ונחישות. אחר מספר דרור על שייטת 3 – תורת הלחימה מ-1973. היה עלינו לגשר על פערים של טילי סובייטי וטיל מתוצרת ישראל, שצריך היה לשגר מאותה ספינה. היום הכל שונה לגמרי. עולם אחר לחלוטין.
אחת ההבנות של חיל הים הייתה להתגונן בצורה פסיבית, להיות רואים ואינם נראים, לגלות מכ"מים של ספינות אויב מבלי להתגלות. לצורך זה גייסו את מיטב הכישרונות שלנו, ללמוד ולשנן את מאפייני המכ"מ של האויב, ומדברים על תקופה שבה לא היה ג'י-פי-אס, אלא נעזרו בגרמי שמיים ואמצעים אחרים. מטוסי הפאנטום שלנו רכשו יכולת להמריא ולנחות מספינות. התאמנו במטרות דמי כדי להטעות את האויב. אחרי הכל, הראש היהודי במיטבו.
מלחמת יום הכיפורים. כזכור הערכת המודיעין " לא צפויה מלחמה" הערכת חיל הים" "צפויה מלחמה". לכן מפקד חיל הים נתן הוראה להכשיר את כל הספינות. מספר דרור שהתאמנו בסיציליה. המטה הכללי לא סמך על חיל הים ולכן לא אושרו תכניות התקפיות, אלא רק התגוננות.
ביום ששי שלפני המלחמה, כאשר חזרו מהתרגיל, הספינות נוקו והוכשרו שוב לפעולה. בערב הקודם, התרגיל הסתיים ביום ששי והחיילים היו אמורים לצאת לחופשת החג. פתאום בוטלו החופשות ולא ידעו מדוע.
ביום כיפור היו בהפלגה, ורק בערב ניתנה פקודה "עבור מהגנה להתקפה"! הייתה תדהמה. המצרים הוציאו כוחות לשיגור קטיושות על בסיסים בצפון סיני, וכאשר הותקפו ובקשו סיוע אווירי של הפנטומים, לא היה הסיוע כי חיל האוויר היה עסוק בהגנת המדינה 24 שעות ביממה ואנחנו פספסנו את הקרב הזה… לכן למחרת יצאו הספינות להתקפה.
דרור מספר שזה קרב הטילים הראשון שהוא השתתף בו. ההכשרה המקדימה שעבר והתרגול המסיבי הכריעו בקרב. הביצוע היה מצוין, למרות שהתנאים לא היו אידיאליים. הירח ירח מלא ותוך כדי קרב והלם הפיצוצים הודיעו על השבתת שני מנועים בספינה ופריצת מים. אבל דרור, שהיה קצין פיקוד החליט להמשיך את המתקפה ולירות טילים. כמאוחר יותר התברר שעקב הפיצוצים וגלי המים נוצר ערפל מים בתוך חדר המכונות.
הצבא היה אותו זמן במצב לא טוב. דרור שמע את הצעקות בקשר וקריאות העזרה, ובו בזמן ברדיו נשמעו דברים שונים לחלוטין. דובר צה"ל לא אמר את האמת. באותה עת כאשר הרדיו הרגיע היה בשטח כאוס גדול.
נזכור כי בתקופה ההיא לא היו רשתות חברתיות, וכל המידע הגיע מצה"ל והרשויות, שמגמתן הייתה פוליטית. הם שיקרו במודע.
מלחמת יום הכיפורים רוקנה את מחסני החירום של צה"ל, כולל מדים וציוד. דרור מספר שציוד בסיסי החל להגיע מגרמניה וארה"ב.
מי שאחראי להצלחה היו 2 אנשים: ביני תלם ויומי ברקאי, מפקד משכמו ומעלה, שתרמו משמעותית להצלחה. באותה עת היה דרור מפקד סטי"ל. אז פינו את שארם-א-שיך ונוצר שלום עם מצרים.