הרצאת מנחם טילמן על פרשת אלטלנה – פרשה במחלוקת
סיכמה: בת שבע נוסבאום
מנחם טילמן, חוקר תולדות מדינת ישראל בעת החדשה, בוגר החוג למדעי המדינה בירושלים ודמות מוכרת בציבוריות הישראלית. מנחם מתמקד בעיקר בשני העשורים הראשונים של המדינה, בהן נקבעת דמותה של המדינה לדורות.
הנושא הפעם הוא המחלוקת שהסעירה את המדינה עד ליסודותיה. פרשת אלטלנה.
מה באמת קרה שם על שפת הים של תל-אביב?
בואו נעקוב אחר השתלשלות העניינים: אָלטָלֶנָה הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כחמישה שבועות לאחר קום מדינת ישראל וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.
בן גוריון רצה להשליט משמעת ממלכתית בארץ, לפרק את הפלמ"ח והאצ"ל וליצור צבא אחד, צבא-ההגנה-לישראל. באותה תקופה פעל בארץ האצ"ל, שהוקם בשנת 1930 ע"י אברהם תורמי. הדלק מאחורי הפעילות הייתה ההתנגדות לכיבוש הבריטי ותמיכתו בערבים. האנטי כנגד הבריטים שכך מעט כיון שהם נלחמו בנאצים, ותקוותנו הייתה שאחרי המלחמה הם יתמכו ויעזרו לנו, אך הם עזרו דווקא לערבים. האכזבה הייתה גדולה וכך הכעס נגדם.
מתוך האצ"ל חלק פרשו והקימו את לח"י . (לוחמי חירות ישראל). באותה תקופה התבלט גם מר מנחם בגין, מראשי בית"ר מפולין. אז הייתה תנועה נוספת "תנועת המרי העברי" ובראשה משה סנה, ששיא פעילותה היה פיצוץ מלון המלך דוד. בעצם תנועת המרי רצתה "לדגדג" את השלטון הבריטי, בפעולה סמלית. ומה שהיה כך היה:
לוחמי האצ"ל, מחופשים למלצרים, התגנבו למלון כשבידיהם כדי חלב מלאים חומר נפץ. הבריטים אמנם הוזהרו אבל לא התייחסו. אז היה פיצוץ שעלה בחייהם של 71 איש, ביניהם גם 11 עובדי המלון היהודים. לאחר מכן עזבו הבריטים את הארץ. אז הסתיים תפקידו של האצ"ל, הם השתלבו עם חיילי צה"ל, אבל בקשו להשתלב בחטיבה נפרדת. לוי אשכול סרב, ורצה לשלבם בגדודים של צה"ל.
בן גוריון החליט שהוא יכריז על הקמת מדינת ישראל באופן חד צדדי, מאחר והעיתוי היה שנוי במחלוקת. . משה שרת חשש שיש בכך הימור גדול מדי ובקש לדחות את ההכרזה בכמה שבועות, הוא שלח את אבא הלל סילבר לדבר עם טרומן כדי לקבל את תמיכתו בהכרזה.
הממשלה הזמנית התכנסה ימים אחדים קודם לכן לדון בשאלה האם לדחות או לא. גולדה מאיר נפגשת עם עבדאללה מלך ירדן כדי לדעת אם יצטרף למלחמה נגדנו אם תפרוץ מצד מדינות ערב. מלך ירדן שאמנם לא רצה מלחמה, אמר שאם תפתח מלחמה, הוא ייאלץ להצטרף. התמונה החלה להתבהר.
הוקם צה"ל. לאחר לבטים ושיקולים צורף האצ"ל לצה"ל, התחייב למסור את הנשק שברשותו ואת מקורותיו. ומאז צה"ל בלבד יהיה מוסמך להכניס נשק לארץ.
ירושלים הייתה אמורה להיות שטח בינלאומי. האצ"ל בכ"ז הורשה להחזיק פלוגה משלו בירושלים. נחתם הסכם "ההפוגה הראשונה" בו התחייב האצ"ל שלא להביא לארץ אנשים בגיל גיוס לתקופה מוגבלת.
בדיוק באותו יום מפליגה מנמל מרסיי אניית הנשק אלטלנה. אלטלנה נמכרה ע"י הצי האמריקני כרזרבה ממלה"ע ה-2. בקניית האנייה עסק אברהם סטבסקי.
במקור הייתה האנייה מיועדת להעלאת מעפילים, ושמה היה אמור להיות "אף על פי כן", והועברה מארה"ב למרסיי. כמובן שהאצ"ל מימן וארגן את הנשק הרבה קודם לכן.
בתל אביב לא ידעו דבר על הפלגת האנייה מטעמי סודיות ובטיחות. 24 שעות לאחר מכן אמצעי התקשורת גילו זאת. הייתה הפתעה מוחלטת ובגין שלח הודעה לאנייה לעצור ולעגון בינתיים באחת המדינות בדרך.. אבל התשדורת ששלח בגין לא נקלטה באנייה. הוא שב ושלח הודעה נוספת, וגם זו לא נקלטה באנייה. כאשר הסתבר שההודעות לא נתקבלו , התכנסה ישיבת ממשלה , ובתום דיונים סוערים בן גוריון התפשר ובקש להסיט את העגינה לאזור נידח בחוף כפר ויתקין, בהנחה שם תהיה פחות התקהלות והפריקה תתנהל לפי התנאים.
ההתנגדות החריפה מצד ממשלת ישראל הייתה בשל הפרת ההסכם מצד האצ"ל וגם הסתבכות מדינית עם האו"ם ביחס להסכם הפסקת האש שכלל איסור על הבאת נשק לארץ בתקופת ההפוגה.
חילוקי הדעות החריפים התגלעו בטענות שהנשק נקנה בעמל ע"י האצ"ל שרצו לפחות 20% מהנשק והיתר יימסר לצה"ל. למרות הכול הפליגו לחוף כפר ויתקין. עם ההגעה ירדו והתפזרו האנשים כדי שלא יזוהו. בינתיים הגיעו חיילי צה"ל לחוף, ושוב ויכוחים ותגרות ידיים, תוך דרישה למסור את כל הנשק.
מתכנסת ישיבת ממשלה ואז הוחלט להטיל סגר על האנייה, וקברניטי האנייה רצו לחזור למרסיי. הבעיה הייתה שהאנייה הגיעה בזמן לא מתאים. אילו הגיעה האנייה חודש קודם לכן או חודש מאוחר יותר, לא הייתה נוצרת כל בעיה.
נמסר אולטימטום של ממשלת בן גוריון לאצ"ל: למסור את הנשק לידי הפיקוד העליון של צה"ל, אחרת יינקטו צעדים דרמטיים כנגד האנייה, והם התבקשו לתת תשובה תוך 10 דקות! דבר שעורר תרעומת רבה. תשובה תוך 10 דקות?
אילו נדרשו לתת תשובה תוך 10 שעות, לא הייתה כל בעיה!
לפתע החלו יריות מחוף הים, צה"ל כנגד אנשי האצ"ל.
נתקבלה הוראה מבן גוריון הפציץ את האנייה, אך המטוסים החטיאו בכוונה. הוחלט שהאנייה תחזור לחופי תל-אביב בהנחה ששם הכל ייראה אחרת.
תותחים שהוצבו בחוף התבקשו לירות 3 פגזי אזהרה, אבל לרוע המזל פגז אחד פגע באנייה, ואז התפוצצה תחמושת, פרצה אש ואנשים קפצו למים. אלטלנה התפוצצה על נשקה וירדה למצולות… 16 אנשי אצ"ל נהרגו בעימות עם הצבא; שישה נפלו באזור כפר- ויתקין, ועשרה נפלו בחוף תל-אביב. מכוחות צה"ל נהרגו שלושה; שניים נפלו בכפר ויתקין ואחד בתל-אביב.
בהמשך הקמת הממשלה, בוצעו חילופי גברי שונים שעוררו תרעומות.
מה חלקו של רבין בפרשת אלטלנה? טענו שהוא נתן את ההוראה לירות באלטלנה, אבל רבין אמר שקיבל פקודות [מבן גוריון]. עשרות שנים מאוחר יותר התפאר רבין 'דפקנו את האנשים על סיפון, ודפקנו את האנשים שקפצו למים ושחו אל החוף'.
בן גוריון ניסה להשליט משמעת סיעתית ממלכתית, ותבע לפרק את הפלמ"ח מאחר וראה בפלמ"ח תנועה מפלגתית ידין התנגד והחליט להתפטר עם עוד כמה גנרלים, תוך כדי מלחמה!
אלטלנה – פרשה במחלוקת.
מי צדק ומי טעה? התשובה: כולם צדקו וכולם טעו.
לסיכום: אין מלחמות טובות, אך הקשה מכולן היא מלחמת אחים, זו הכואבת ביותר.
פרשת אלטלנה הביאה לנזקים גדולים בחברה הישראלית.